בשבוע העבר, פירטתי כאן, את שושלת משפחת זיו, התבססתי בעיקר על ספריו של ד.מ. ליפמן, לתולדות היהודים בליטא וזאמוט, ולתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, שני ספרים מצויינים אלו נדפסו בקיידאן תרצד.
אומנם, העירוני ידידים, ואף אנוכי שמתי לב, כי ישנה קצת בעייתיות בחשבון השנים. יותר מדי פרטים לא מסתדרים.
נזכיר קודם את סדר הדורות כפי שהובא שם בספר.
עזריאל במוהר"י אב"ד קאוונא
בנו ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן
בנו ר' גרשון מנדל זיו אב"ד פלונגיאן וטאווריג
בניו ר' עזריאל זיו אב"ד בירז, ור' משה זיו משאוויל אב"ד קרייזבורג מחבר מחשבת משה
בניו של ר' משה – ר' זאב וולף זיו דיין בקובנא, ור' בנציון יהודה לייב גרשוני זיו מריגה.
*
ובכן, על ר' עזריאל אב"ד קובנא, ציטטנו מספר דור ודור ודורשיו שהוא נפטר בשנת תק"ח. ואילו את בנו ר' יהודה לייב מפלונגיאן מצינו חתום על הסכמה למדפיסי ש"ס וילנא בשנת תקצ"ה. כמעט תשעים שנה לאחר פטירת אביו. אכן, נכתב עליו בשנת תקצ"ה, 'הישיש', אומנם, זה יתכן במציאות שהיה תינוק בזמן פטירת אביו, אבל זה חריג.
[אומנם, הספר דור ודור ודורשיו, לכשעצמו אינו מקור מספיק מבוסס, אבל בצירוף העובדה שידוע לנו שר' עזריאל התכתב עם מחותנו ר' שמואל בן אלקנה ממיטאווי, נראה שלא היה מבוגר ממנו בהרבה, ור' שמואל נולד בשנת תי"ח ונפטר בשנת תק"ב].
על בנו של ר' יהודה לייב - ר' גרשון מנדל, כתבנו [על פי ספרו של ליפמן], שהיה אב"ד פלונגיאן וטאווריג, ונפטר בשנת תר"ס. ובכן, אם ר' יהודה לייב נפטר אחרי שנת תקצ"ה, ואז היה בן למעלה מתשעים, ובנו נפטר למעלה משישים שנה אחר כך, הרי שהוא היה צריך להיות בן למעלה ממאה שנים. שוב, זה יתכן, אבל זה חריג והיה צריך להיות איזכור לזקנותו המופלגת.
ואילו על בניו של ר' גרשון מנדל, ר' עזריאל ור' משה, כתוב שנפטרו זמן רב קודם לכן. על ר' עזריאל, נכתב שנפטר זמן קצר לאחר גזירת הגיוס על היהודים, שהיתה בשנת תקפ"ז. הזכרנו שר' משה הוא בעהמ"ח ספר מחשבת משה, והנה בשער הספר כתוב, שהספר נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו של ר' משה, שכן ר' משה כבר לא היה בין החיים באותה שנה. ויתרה מזו, בהקדמת הספר מספר המו"ל, שהוא נתייתם מאביו המחבר בהיותו בן י"ב שנים, ונתגדל אצל דודו אחי אביו, ר' עזריאל ראב"ד בירז', אשר היה לו כאב וגידלו. הוי אומר, שר' משה נפטר עוד לפני ר' עזריאל. סיפור מוזר, שני אחים נפטרו כשבעים שנה לפני אביהם, ובכל אופן שניהם הספיקו לשמש ברבנות. אף אם ר' גרשון מנדל האריך ימים עד גיל מאה, עדיין זה תמוה שכאשר היה בן שלושים, בניו כבר הספיקו לשבת על כסא הרבנות בבירז ובקרייזבורג.
ועוד, בהקדמת הספר 'מחשבת משה', מספר בן המחבר, כי אחיו ר' זאב וולף זיו, שהיה דיין בקובנא, אף הוא אינו בין החיים. והוא כבר נכדו של ר' גרשון מנדל, שהאריך ימים עד שנת תר"ס. היה אפשר לומר, שאולי הספר נדפס בשנה מאוחרת יותר, ורק בשער הספר נכתב שנדפס בשנת תרכ"ו, או בטעות, או על מנת להתחמק מצנזורה. תופעות כאלו מוכרות לחובבי הספרים. אך, יש לנו מקור נוסף, שר' זאב וואלף הדיין בקובנא, בנו של ר' משה זיו, נפטר בשנת תרכ"ד. כך כתב חתנו ר' משה יעקב זבדיה, בהקדמת ספרו מעיין גנים חלק א.
חלק מהערות אלו, כבר נזכרו במאמרו של חיים פרידמן על משפחת זיו, [שלא ראיתיו לפני שפרסמתי את מאמרי הקודם], אך אני אציע מסקנה שונה.
*
אם נשים לב, בשער הספר מחשבת משה, ובהקדמתו, לא נזכר ר' גרשון מנדל אבי המחבר, בתואר רבני מיוחד. תוארו פשוט יותר מאשר התואר של בנו המחבר, בשער החלק הראשון כתוב שמחברו הוא, "הרב הג' מוהר"ר משה ב"ר גרשון מענדיל". ובמיוחד בולטת נקודה זו, בשער החלק השני, שם כתוב, "כבוד הרב הג' המפורסם מו"ה משה זיו זצ"ל, ב"ר גרשון מענדיל". נראה איפה שהוא לא כיהן ברבנות. גם בהקדמת הספר מעיין גנים, מספר על חותנו "הרב ה"ג החכם המפורסם מהור"ר זאב וואלף, בן הרב הגאון ר' משה בעהמ"ח מחשבת משה, אחיו של הגאון המפורסם בדורו ר' עזריאל שהיה אב"ד בעיר בירז, בן הרב ר' גרשון מענדיל, בן הגאון ר' ליב שהיה אב"ד בעיר פלונגיאן". שוב, בולט כאן, העדר התואר הגאון על ר' גרשון מנדל, גם לא נזכר שהוא מכהן ברבנות זו או אחרת.
וביותר, על שער החלק השני מספר מחשבת משה, נזכר ר' גרשון מנדל בברכת המתים, דהיינו, כתוב עליו - ז"ל, הוי אומר, הוא עצמו כבר לא היה בין החיים. על כן נראה, שהוא דמות שונה לחלוטין מאשר ר' גרשון מנדל אב"ד טאווריג שחי כמה עשרות שנים מאוחר יותר.
ובכן, הלכתי לחפש בספרים, ומצאתי כמה מציאות, על פיהם נראה כי עץ משפחה של משפחת זיו, הוא שונה במקצת ממה שתיארנו עד כה. ואפרט את מה שמצאתי, בהדגשת הפרטים החדשים.
ר' עזריאל אב"ד קובנא, נפטר בשנת תק"ח או אחריה.
בנו ר' יהודה לייב זיו כיהן כאב"ד פלונגיאן, כבר בשנת תקמ"ב. אז מופיע חתימתו בפנקס שקוד, ומזכיר בחתימה את שם אביו. בשנת תקצ"ה נמצאת חתימה של הרב הישיש ר' יהודה לייב אב"ד פלונגיאן, ליפמן טוען שזהו ר' יהודה לייב זיו, פרידמן חושב שזה לא מסתבר, ומדובר ביהודה לייב אחר. [ראינו כבר רבנים שכיהנו בעיר אחת למעלה מחמישים שנה, אבל בצירוף העובדה שאביו נפטר בראשית המאה, ובצירוף הידוע לנו על צאצאיו, זה אכן לא מסתבר. ואומנם, בציטוט של החתימה בספר עיר ווילנא, לא מזכיר את שם אביו - עזריאל, אבל לא בדקתי במקור. וראיה נוספת הביא פרידמן, שבשנת תקנ"ט כבר נולדו צאצאים לר' יהודה לייב שנשאו את השם לייב].
בנו ר' גרשון מנדל זיו, לא כיהן ברבנות, ונפטר כפי הנראה בין השנים תק"פ - ת"ר.
על בניו של ר' גרשון מנדל, נפרסם מאמר נוסף, שיכלול את כל הפרטים על צאצאיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה