יום ראשון, 19 במאי 2013

ארכיון החוקר שמואל גור נחשף חלקית



הושלם המפתוח של ארכיון שמואל גור, בספריה הלאומית בירושלים.

שמואל גור, היה מגדולי החוקרים של הגנאלוגיה הרבנית בדור הקודם. את מחקריו הרבים העלה על הכתב, רובם בכתב יד וחלקם במכונת כתיבה.

גור נפטר לפני כעשרים וחמש שנה, ביום כ"א אלול תשמ"ח, ומאחר שנפטר ערירי, הארכיון שהותיר אחריו, נמסר לטיפולו של ידידי מר חיים פרידמן [מחבר הספר ענפי אליהו Eliyahu’s Branches]. הארכיון חולק לשתים, האוסף הגדול של תמונות רבנים שהיה ברשותו, נמכר לגנזך קידוש ה' בבני ברק. והכתבים הגנאלוגיים, נמסרו לידי הספריה הלאומית בירושלים, על מנת שיהיו נגישים לכל חוקר, והם שוכנו שם במחלקת הארכיונים.

הארכיון הוא עצום, ומכיל 709 תיקים, תיקי מחקר על משפחות שונות, ישנם תיקים המכילים חומר רב, ותיקים המכילים חומר מינימלי, [הכל תלוי במזל].

אני באופן אישי, נעזרתי בארכיון, ומצאתי בו מידע על משפחות רבנים רבות, ובעזרת החומר שמצאתי שם, הצלחתי לבנות אילנות יוחסין גדולים, ולהשלים מגילות יוחסין חסרות.

כאמור, החשיפה היא רק חלקית, כי הכתבים עצמם לא נסרקו ועלו לאינטרנט, אלא רק רשימת שמות המשפחה, שאודותם יש תיקים בארכיון, עלתה כאן לאינטרנט, אך גם זו בשורה, כי בעבר גם זה לא היה. 

בעבר מי שהיה רוצה לעיין במחקרים, לא היה יכול לדעת מראש, האם יש בכלל חומר על המשפחה שלו או לא, היה צריך להגיע לספריה, רק בשביל ספק, שמא ואולי המשפחה שלו מופיעה ברשימת המחקרים, ולכן, הארכיון הזה כמעט ולא נחשף לציבור, מכיוון שאף אחד כמעט [למעט משוגעים לדבר, כמוני], לא יטריח את עצמו לספריה בלי לדעת מראש אם אכן יש חומר כזה על משפחתו או לא. נקווה שכעת בעקבות העלאת האינדקס לרשת, תעלה כמות המשתמשים שיחשפו לארכיון חשוב זה.

אפשר לעיין בארכיון עצמו, במחלקה לכתבי יד, בקומה התחתונה [קומת הקפיטריה] של הספריה הלאומית באוניברסיטה העברית בגבעת רם.

לרשימת התיקים המלאה, עם רשימת שמות המשפחה המופיעים בכל תיק ותיק, יש להקיש למטה על הקישור 'לרשימת הפריטים'.

יום רביעי, 8 במאי 2013

אבותיו של ר' דוב וינברג

כיון שהזכרנו בארוכה את ר' דב וינברג מכפר סבא, וניסינו לזהות את אבי אשתו רוחמה, האם הוא אכן רבי שמואל לייב זק המוכר כבעל נכדתו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, ומחבר הספר רמזי דחכמתא, או שמא יש כאן איזה בלבול. מן הראוי גם לראות מהו יחוס אבותיו של רבי דב וינברג. האם אנו יכולים לזהות מי היה אביו ולדעת יותר על אילן היוחסין שלו?

כאמור, בספר כפר סבא, נכתב שאביו היה ר' עוזיאל וינברג, נגיד בעירו - שעדליץ.

כאמור, שדליץ היא עיר בסביבות ביאלה, וחסידי העיר, היו משוייכים לחסידות זו, ומצאתי, בספר היזכור של העיר ביאלה, שבאותם שנים, יהודי בשם ר' עוזיאל וינברג ששימש כחזן בימים נוראים בחצירו של הרבי מביאלא. כמו כן, היה עוזיאל וויינבערג, [שיתכן שהוא הוא שלימים היה החזן], שכיהן כמשמש בקודש אצל האדמו"ר הראשון מביאלה רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, [שכיהן כאדמו"ר משנת תרל"ג עד שנת תרס"ה], ואף חתם בשמו על הסכמה לספר דברי נגידים חלק ב, בשנת תרנ"ח.

האם עוזיאל וינברג המשב"ק הוא הוא אביו של ר' דוב וינברג דידן?

אני אינני בטוח בזה, למרות השם [הנדיר יחסית] הזהה, וסביבת המגורים הדומה, עדיין לא הייתי ממהר לקבוע אף בזה מסמרות, שהרי יתכן שהם היו בני דודים, או קרובי משפחה אחרים.


*   *   *


ברשותכם, נחזור לרגע, אל הראשון שבסדרת מאמרים זו, המאמר על רבי יהושע מאוסטרובה, הזכרנו בו את חותנו רבי צבי מנחם מייזליש, אך לא הרחבנו אודותיו, הזכרנו את יחוסו מעלה בקודש, אך לא כתבנו כלל על משפחתו.  
גם במאמר זה לא נעסוק בכל משפחתו של ר' צבי מנחם, ומשפחת חותנו, אך על פרט אחד כן נתעכב. ספרו של ר' צבי מנחם - 'זכרון צבי מנחם', נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו ר' יששכר מייזליש, וברשימת הקרובים שתרמו להדפסת הספר, מזכיר המוציא לאור, את בן אחותו הרבני המופלג הנגיד מוה' עוזיאל וויינבארג מאסטראווי. 


הוי אומר, ששוב מצאנו עוזיאל וינברג, באותה סביבה, והפעם עם הקשר משפחתי, עם יחוס מכובד, הרי הוא בן בתו של ר' צבי מנחם מייזליש, ובן אחות אשתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, דהיינו בן דודה של אשת האדמו"ר הראשון מביאלה.

יום שלישי, 30 באפריל 2013

רבי שמואל לייב זק מו"צ דביאלה

עסקנו במאמר הקודם בר' דב וינברג, ובקורותיו, משעדליץ שבפולין, דרך ישיבת חיי עולם בירושלים, ועד לישוב החדש בכפר סבא.
 
הזכרנו את הכתוב בספר כפר סבא, כי אבי אשתו היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה, לכאורה הכוונה היא לר' שמואל לייב זק, אלא שמכותבי קורות הימים בכלל, וכותבי קורותיו של ר' שמואל לייב זק בפרט, נעלמו בתו וחתנו אלו. בכמה מקומות נזכרו רשימת צאאציו של ר' שמואל לייב זק, ואלו הם צאצאיו של ר' שמואל לייב זק הידועים, [מתוך הספר אהלי שם, פינסק תרעב וממקורות נוספים]:

א. רבי יצחק שלמה יהושע זק חתן הגביר ר' נחמיה זילברשטיין מטורבין. ב. רבי אפרים דוב זק שהביא לדפוס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חיה בת רבי יוסף גרינברג מטשיזעווא, נישאו בשנת תרנ"ה. ג. רבי ירוחם דוד זק. ד. מרת העניא אשת רבי משה [אוטשען] דומ"צ ביאלא מחסידי סטריקוב. ה. מרת רחל הי"ד אשת רבי חיים יחיאל ציטרינבוים.

בסוף ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא איזה גרגיר דברי תורה, מחתן המחבר ז"ל אשר נקטף באבי ימיו הרב הגדול והחסיד מו"ה יעקב צבי ירחמיאל בהחסיד מו"ה חנא ז"ל מביאלא.

הסופר המופלא ר' יצחק אלפסי בספרו 'דורשי ציון בפועל', כותב כי היה לו חתן נוסף בשם ר' יהודה נח בראוור, שהיה רב ביאנוביצה ובבארנוב, וחיבר כמה ספרים בהלכות ובחיבת הארץ, נפטר בירושלים ראש חודש כסלו ת"ש. אציין, כי לא מצאתי אודותיו בשום מקור נוסף, שהוא אכן היה חתנו של ר' שמואל לייב.

מצאצאיו של ר' שמואל לייב נמנה גם רבי אברהם מרדכי הרשברג מרבני שיקגו ולימים במקסיקו, בעהמ"ח 'מחשבת קודש', שלימים היה חתנו של האדמו"ר רבי יהושע העשל אייכנשטיין מזידיטשויב שיקאגו. ר' אברהם מרדכי היה נינו של ר' שואל לייב, ובהיותו יתום מאביו ואף נקרא על שמו, וגדל בבית אבי זקינו ר' שמואל לייב, שלימים דאג עבורו שיתקבל לישיבת חכמי לובלין.


*    *    *

ובכן, נחזור לשאלה, האם רוחמה אשתו של דוב וינברג, היתה אף היא בתו של רבי שמואל לייב זק? ניסיתי למצוא אישוש לידיעה זו במקורות רבים, ולעת עתה לא הצלחתי. מצבתה של רוחמה בהר הזיתים, עדיין לא הועלתה לאתר הממפה את מצבת בית העלמין בהר הזיתים, גם ניסיון למצוא את רוחמה וינברג לבית זק, ברשומות הJRI לא הצליח, [למרות שצאצאים אחרים של ר' שמואל לייב, כן מצאתי שם].
על פי הראיות הנסיבתיות, הקשר ביניהם נראה מאד סביר,
א. איזור המגורים זהה, על ר' עוזיאל אביו של ר' דוב נכתב שהוא מן העיר שעדליץ, ושדליץ היא עיר סמוכה לביאלה.
ב. גם ענין העליה לירושלים מצוי בשתי המשפחות, כאמור, הסבא והסבתא - ר' משה לייב ואסתר קליגסברג, עלו אף הם לירושלים בערוב ימיהם, [ואולי אף עלו יחד עמם]. לפי דברי אלפסי, היה גיס נוסף שעלה מאוחר יותר לירושלים, הוא ר' יהודה נח בראוור, אם כן, מתאים שחתן נוסף של ר' שמואל לייב זק, יעלה לירושלים.
האם זה מתאים עם השנים? בספר כפר סבא, כתוב על ר' דב שנולד בשנת תרכ"א,

יום שני, 22 באפריל 2013

ר' דב וינברג מכפר סבא

בין המשפחות הראשונות של מיסדי העיר כפר סבא, נמנתה גם משפחתם של רבי דוב ורוחמה וינברג. עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה לאחרונה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם רחוב ויינברג רוחמה ודוב.
מה לכל זה ולבלוג שלנו העוסק בתולדות רבנים ומשפחותיהם?
התשובה תתברר בהמשך המאמר,
תחילה נצטט את עיקרי תולדותיו מתך 'ספר כפר סבא',
דב ויינברג, נולד בשנת תרכ"א בעיר שדליץ שבפולין, לאביו הגביר ר' עוזיאל וינברג. למד בחיידר ובישיבה, והגיעה לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה. כפי המסופר, בהיותם מחוסרי ילדים, יעץ להם הרבי להחליף את האויר ואת מקום מגוריהם, ומשכך עלו לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [לפי התאריכים נראה, כי לפחות בתם חוה נולדה עוד בשדליץ], והתיישבו בירושלים, בה המשיך את חוק לימודיו בישיבת עץ חיים. לימים, נתמנה למנהל ישיבת 'חיי עולם', ועסק בגיוס כספים עבור הישיבה, [נכדיו מספרים כי באותה תקופה, רעייתו רוחמה עסקה בניהול מטבח הישיבה, והכנת האוכל עבור התלמידים].
לימים חפץ ליטול חלק בישוב ארץ ישראל, ועזב את עבודתו בירושלים, וקנה חלקת אדמה גדולה בכפר סבא. היה בין הראשונים שבנו את ביתם בעיר, ונשארו בעיר כל ימי הקמתה, עד הגירוש לחדרה בשנת תרפ"א. בערוב ימיהם, שבו ועלו לירושלים לגור במחיצת בנותיהם שגרו בה, ובה חיו עד לפטירתם, רוחמה נפטרה בשנת תרצ"ה, ור' דב נפטר באדר תש"ה, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים, [אני לא מצאתי את מצבתו, ולא את מצבת אשתו, באתר של הר הזיתים].

צאצאיו: א. מרת חוה דבורה אשת ר' ברוך מרדכי גולדמן, אף הוא יליד שדליץ מחסידי באיאן בירושלים, הורי מרת יוכבד לאה נולדה בירושלים כ"ז אדר א' תרס"ב ונפטרה באריכות ימים ז' סיון תשנ"ו, אשת ר' פנחס זליג הומינר הי"ד, שנהרג על ידי חיילים בריטים בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"ז, בתם היחידה היתה אשתו של ר' אברהם אהרן פראג, מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים. ב. מרת בתיה אשת ר' יצחק פריד. ג. חיים שלום [ויטוריו] וינברג. ד. זהבה [זלאטע] אשת משה דרויאן. ה. יהודית אשת יוסף דיסקין.
ר' דב וינברג, מתוך ספר כפר סבא
ועדיין, מה השייכות לבלוג תולדות ושורשים העוסק בעצי משפחה של משפחות רבנים ובחקר מגילות יוחסין?
נכתב שם בספר, כי אשתו של ר' דוב - רוחמה, נולדה בווילנא (ליטא), ואביה היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה.
במאמר הקודם, על רבי שלמה לייב מלענטשנא, הזכרנו את רבי שמואל לייב ז'ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'. חתנו של רבי משה לייב קליגסברג, חתנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא.
האם רבי שמואל לייב זק זה, הוא הוא חותנו של רבי דב וינברג?

לשם כך, נחזור ונעסוק בתולדותיו של רבי שמואל לייב, כפי שפורטו על ידי בנו בסוף הספר 'רמזי דחכמתא', עם הוספות קלות.

ר' שמואל לייב נולד בליטא בעיר הוראדנא בחודש אב בשנת תר"ט, או תר"ז, לאביו רבי חיים ישראל (בתחילת ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא דבר תורה קצר, "מאביו של הרב המחבר זצ"ל").
בהיותו נער כתב חידושי תורה אל הגאון רבן של ישראל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, ונזכר כמה פעמים בתוך תשובות בספרו, וכותב עליו קבלתי מכתב מהרב ר' שמואל ליב זק והקשה וכו', והגאון לא הי' יודע שהוא עלם קטן. ואחר זה כתת רגליו ונסע חוץ למדינה - לגליציה, ובא ללמוד תורה מהגאון הנ"ל בלבוב, והיה אצלו כמה חדשים,